"אני רוצה לשנות את הדרך בה אנשים חושבים על ספורט המכללות. אני רוצה שהם יבינו שזו חלקה פנומנלית של תרבות אמריקאית – שלא מתקיימת בשום מקום אחר בעולם. אני רוצה שאתלטים-סטודנטים יהיו סטודנטים. אני רוצה שהם יסיימו את התארים. שיהיו מעורבים בספורט – ולהפוך אותם לחלק מחוויית הקולג'."

מיילס ברנד, נשיא ליגת המכללות מצליח לגעת בדבר הראשוני שצריך להיות באמתחתו של המאמן המחנך. הרצון לשנות, הבנת הפוטנציאל והיכולת לתפוס את האתלטים-סטונדנטים בתור סטודנטים, הווה אומר, את הספורטאים בתור חניכים.

• המאמן מדריך את חניכיו ליחס הראוי בין שחקנים (חברים)
• המאמן יוצר קבוצה שיודעת לאתגר את עצמה, להכיל שונויות ביכולות, במוטיבציות ובעמדות הנפשיות (קבוצה)
• המאמן קובע את הנורמות והערכים שלפיהם ינהגו באימונים- עידוד ופרגון, עמידה באתגרים, מנהיגות חיובית ושלילית, עמידה על יכולת הבחירה ועוד (קודי הפעילות)
• המאמן מביא אימון (תוכן) שנועד לחנך בצורה עקיפה לכל הדברים שצויינו מעלה תוך כדי תרגול ממשי על מנת להשתפר בפעולת המשחק (למידה).

המאמן בעל הידע והעמדה

שתי רגליים לפעולת האימון- הידע והעמדה. אין לנתק ביניהם.

הידע חשוב אבל יותר חשוב לדעת מה לעשות איתו, איך לתרגם אותו לכל אחד מהחניכים. הידע בתחום הספורטיבי מאפשר לנו לאמן במסגרות שונות זו מזו, לאתגר את החניכים, לקדם אותם בתורת המשחק עליהם הם עומלים.

העמדה של המאמן תעצב את החניך בתור אדם, נטיית הלב לזהות בו עוד דברים מלבד יכולותיו הספורטיביות ולגרום לו לתת למאמן מקום גדול בחייו. המאמן המחנך אוחז בתפיסה ערכית איתנה של שוויון ערך האדם ומברר באופן מתמיד את הפוטנציאל הגלום בשינוי החברה הישראלית דרך השדה הספורטיבי.

דמות המאמן הראויה

"המאמן הוא אדם אשר יודע להציע תיקון מבלי לייצר טינה"

ג'ון וודן

כמובן שיש הרבה דמויות ללמידה והסתכלות. נביא שלוש דוגמאות, יחסית מוכרות, לשם השראה.

קן קרטר

מתוך הסרט 'המאמן קרטר' 

קן קרטר היה מאמן כדורסל תיכונים שהשבית את קבוצת הכדורסל שלו כאשר הייתה במקום הראשון בליגה עקב ממוצע הציונים הנמוך של שחקניו. הוא התעקש על ההשבתה למרות לחץ רב מהנהלת בית הספר וההורים של שחקניו באומרו שיותר חשוב לו לעמוד מאחורי המסר השחוק שהחיים יותר חשובים מספורט ולא רק לדבר על כך.

ג'ון וודן

"בסוף זו ההדרכה, ומה שאני תמיד אהבתי באימון היה שיטות ההדרכה. לא המשחקים, לא הטורנירים, לא את השטויות מסביב. לחנך שחקנים תוך כדי אימון הייתה המשמעות המרכזית של להיות מאמן מבחינתי."

"אני חושב שמקצוע ההוראה חשוב יותר לעתידה של החברה שלנו מכל מקצוע אחר".

אלה הם רק חלק מציטוטיו של אחד מהמאמני כדורסל מכללות המעוטרים בהיסטוריה. המאמן וודן התפרסם הודות להישגיו הרבים אבל בעיקר בזכות פירמידת ההצלחה שהוא המציא ואימן בעזרתה. הפירמידה עסקה לחלוטין בתכונות אופי חיוביות ובסיסיה בחברות ודאגה לאחר.

הרמן בון

 

המאמן של קבוצת הפוטבול תיכונים טי.סי ויליאמס בוירג'יניה. ב1971 בון קיבל לידיו את המשימה הקשה של אימונה של קבוצת הפוטבול תיכונים המעורבת (שחורים ולבנים) הראשונה במדינת וירג'יניה. בון הצליח לחבר בין הנערים ולייצר קבוצה שזכתה לבסוף בתואר.

מטרת המאמן- שחקנים ואנשים טובים יותר

ישנם מאמנים רבים ומאמנות רבות שניתן לקבל מהם השראה. אופן פעילות זה מעמיד בפני המחנך אפשרות אמיתית ומשמעותית לחנך ולעצב ילדים, נוער, צעירים ומבוגרים. אך בסופו של יום מה שמפריד את המאמן המחנך משאר ה"מאמנים"  היא מטרתו –  יצירתם של שחקנים ערכיים יותר, בעלי תחושת מסוגלות, יכולות הנהגה, בעלי כישורים של חברות בקבוצה ובאופן גורף אנשים שלמים ובטוחים יותר. זה קורה באופנים רבים, ע"י האימון, בשיחה האישית, בתשומת הלב לאישיותם הייחודית או ביצירת אופני פעילות נוספים לקבוצות כגון שיחת קבוצה, ערב תרבות ופעילויות התנדבות והדרכה קבוצתיות.

נסיים  חלק זה בדבר כוחו ומשמעותו של המאמן המחנך במילותיו של שחקן כדורסל לשעבר בן 55 בתוארו את מאמנו מהמכללות.

"את ג'ון וודן אמנם שכרו כדי לאמן כדורסל, אבל זה מעולם לא נעצר אצלו בתפקיד זה. הוא אימן אורך חיים באוניברסיטת יו.סי.אל.איי במשך 27 שנים לפני שפרש באופן רשמי בשנת 1975… אלו שמכירים אותו יודעים שאין הדבר סימן את הסוף למחוייבותו הנצחית לחינוך… גם היום בגיל 89 המאמן וודן עדיין מאמן אותנו לחיים- דוחף, מעצב,  מאתגר ותמיד דוחק בנו להיות טובים יותר."  

ביל וולטון על ג'ון וודן

כתב: עומר ליבנת, מייסד ומוביל ארגון החלוץ – חינוך דרך ספורט